פסק-דין בתיק תא"ח 32705-10-11 - פסקדין

בפני תביעה לפינוי מושכר.

התובעת הינה חברה ממשלתית לפי ההגדרה , אשר בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 ועיסוקה הוא תחום הדיור הציבורי.  התובעת היא בעלת זכויות החכירה בדירות 29 ו-30 בבניין 37 אשר ברחוב אברהם שטרן בירושלים. דירות אלו ידועות גם כתת חלקות 29 ו-30 מחלקה 232 בגוש 30415 כפי שרשום בלשכת רישום המקרקעין ומהוות חלק ממאגר הדירות אשר משמשות לדיור הציבורי. 

אסרף אלי ואסרף טיטי, הוריהם של הנתבעים 1ו-2 , התגוררו בדירה כזכאים לדיור ציבורי- שוכרים בשכירות סוציאלית- על פי תנאי חוזה שכירות אשר נכרת עימם בתאריך 2.4.1978. לאחר פטירת הדיירים הזכאים הגישו הנתבעים 1ו-2 בקשות לקבלת זכויות כדייר ממשיך כפי משמעו בחוק זכויות הדיור הציבורי התשנ"ח-1998. בבקשת הנתבעת 2 היא כתבה כי בנה הנתבע 3 מתגורר עימה.

בתאריך 4.1.2011 התכנסה ועדת אכלוס עליונה של משרד הבינוי והשיכון והחליטה בבקשות הנ"ל כדלקמן:

בבקשת הנתבע 1  - "לאשר הקניית זכויות חוזיות כדייר ממשיך יחד עם האחות לדירה אחת ובתנאי החזרת הדירה האחרת הנחוצה לאכלוס משפחות בנות 5-6 נפשות."

בבקשת הנתבעת 2- "לאשר הקניית זכויות חוזיות כדיירת ממשיכה יחד עם האח  לדירה אחת ובתנאי החזרת הדירה האחרת הנחוצה לאכלוס משפחות בנות 5-6 נפשות."

במכתב מתאריך 13.4.2011 2.2.2011 הודיע ממונה הנכסים מר יעקב קארו כי "חוזה שכירות לדייר ממשיך ייחתם עימכם ביחד על אחת הדירות לאחר שהדירה השנייה תוחזר לחברה...הינכם נדרשים להחזיר דירה אחת תוך 30 יום...".

למרות הדרישות הנל של התובעת, לא פעלו הנתבעים בהתאם להחלטת ועדת אכלוס עליונה הנל ולא פינו את אחת הדירות. כמו כן לא חתמו חוזה של "דייר ממשיך" בדירה השנייה.

 התובעת טוענת שהנתבעים לא הגישו בקשה לקבלת זכאות לדיור ציבורי ולא התקיים דיון בעניינם.

לאור דברים אלו הוגשה תביעה זו לפינוי מושכר.

הנתבעים טוענים כי הם דיירים ממשיכים של הוריהם אשר התגוררו בדירה כדיירים זכאים והלכו לעולמם. לטענתם התובעת רשמה את הנתבעת 2 כדיירת חוזית וקיבלה ממנה דמי שכירות כדין ואף זיכתה אותה בהנחות בשכר דירה מחמת היותה אם חד הורית. לטענתם החלטת הוועדה היא שגויה, ניתנה בחוסר סמכות והינה בלתי סבירה וכי מדובר למעשה בדירה אחת שהינה מאוחדת.

עיקר המחלוקת בין הצדדים מקורה בהחלטת וועדת האכלוס של משרד הבינוי והשיכון מיום 4.1.2011, בהסתמך על החלטה זו טוענת התובעת כי היה על הנתבעים 1 ו-2 להחזיר חזקה באחת מן הדירות בלבד.

לטענת הנתבעים התובעת רשמה את הנתבעת 2 כדיירת חוזית לכל דבר וקיבלה ממנה משך שנים דמי שכירות כדין ואף העניקה לנתבעת זכאות להנחות בשכר דירה בין השאר מחמת היותה אם חד הורית זאת בנוסף לדירה של אחיה.התובעים טוענים מנגד כי אושרה לנתבעים דירה אחת בלבד.

מר יעקב קארו מטעם פרזות העיד כך:

"הועדה אישרה אותו כדייר ממשיך יחד עם אחותו בדירה אחת.

 דירה אחת ואת השנייה להחזיר"

              (ע"מ 11 שורות 16-17 לפרוטוקול בית המשפט).

האם למעשה מדובר בדירה אחת שהינה דירה מאוחדת?

הקריטריונים לדירה מאוחדת על פי פרזות הם מטבח משותף ומעבר בין הדירות.  בביקור מעגל לבדיקת מכלול מיום 21.3.2010 לא מצוין כי הדירות מחוברות. נציגי פרזות העידו כי אם היה כך הדברים היו מצוינים בדוח.